עיצוב וחווית משתמש

איך משתמשים בכתיבה למטרת שיפור חווית משתמש

כתיבה וחווית משתמש

אומרים שהתוכן הוא המלך, ואכן אתרים בהם יש תוכן מושך הכתוב היטב, גורם ליותר גולשים להישאר באתר לאחר שהם מבקרים בו בפעם הראשונה, אך חשוב מכך, הוא גורם להם לחזור ולבקר באתר גם בפעם השנייה והשלישית. הדבר נכון כמובן לבלוגים ואתרי תוכן קלאסיים כמו אתרי חדשות (נישתיים וכללים) ופורומים, אבל גם לאתרים מסחריים שרוצים להמיר יותר גולשים ללקוחות. השאלה היא כמובן איך עושים זאת נכון…

שיווקי, אך לא שיווקי מדי

אחת הטעויות הקלאסיות של בעלי אתרים מסחריים היא להפציץ את האתר בתכנים שיווקים. חשוב לזכור שתכנים שיווקים כשלעצמם הם לא דבר רע ותורמים לתהליך המכירה באופן ניכר, אבל אם הטקסט נהיה שיווקי מדי באופן בוטה והופך להיות בעיקר הרעפת שבחים עצמית, הגולש עצמו מאבד אמון ומפהק מכיוון שהוא קרא כל כך הרבה טקסטים דומים…

גם כאשר מדברים על ניהול מוניטין באינטרנט, הטקסט הטוב ביותר שמשרת את המטרה הוא טקסט בגובה העיניים – בטח לא שיווקי יתר על המידה.

רוצה לקהל הצעה לקידום אתרים? כל מה שצריך זה למלא כמה פרטים קטנים…

לכן, חשוב מאוד לציין בטקסט את היתרונות של העסק לעומת המתחרים שלו בשוק מבלי להיגרר לתיאורים בנאליים מדי (ככל הניתן), או לקשר לתיק עבודות / המלצות מלקוחות / תיאורי מקרה (לדוגמה, באתרים של עורכי דין ניתן לעשות זאת).

אורך

לרוב נרצה שהטקסט בעמוד הבית יהיה קצר יחסית. למרות זאת, באתרים רבים רואים עדיין עמודי בית בהם מופיעים טקסטים ארוכים שנכנסים לפרטים מאוד ספציפיים. מוטב לשים את הטקסטים הללו בעמודים נפרדים עם חלוקת נושאים הגיונית וכמובן כותרות משנה שיהפכו את הקריאה לפחות מאומצת.

שידור מקצועיות

שידור מקצועיות

לעיתים ההבדל בין אתר הכתוב היטב שמושך את הגולשים להיכנס פנימה לבין אתר יבש ומשעמם תלוי במה שהטקסט משדר מבחינת מקצועיות והכרה של התחום הספציפי בו עוסק האתר. למה הכוונה? אם הטקסט משדר שהמחבר שלו כותב מתוך ניסיון והכרה אמיתית של התחום בו הוא עוסק, הגולש ישתכנע אף הוא שמדובר באתר מקצועי שכדאי לו להישאר בו עוד. על מנת לעשות זאת, צריך לתבל את הטקסט באופנים שונים :

1.אם האתר הוא טכני בעיקרו, לא להסס לרדת לפרטים ולהסברים טכניים. אם יש חשש שחלק מהגולשים לא יבינו את הנאמר בטקסט, ניתן לקשר לטקסטים קודמים או לבנות את הטקסט בצורה כזו שיהיה אפשר לדלג מעל מספר פסקאות ועדיין להבין את הרעיון הכללי.

2.תמיד להביא תיאורי מקרה או דוגמאות אמיתיות. דבר זה מחזק את האמון בין הקורא לטקסט.

3.לעודד תגובות ולשאול שאלות על מנת לקבל פידבק. הדבר לא מעיד בהכרח על חוסר ידע, אלא על כך שאתם פתוחים לשיפור והצעות חדשות. כך תוכלו ללמוד מן הגולשים שלכם דברים חדשים ומה בדיוק הם רוצים לדעת, האם יש דברים שמציקים או לא ברורים להם בכתיבה שלכם וכך הלאה…

4.מאמרים אורחים מראים על כך שהאתר נחשב לבר סמכא בתחום שלו, אחרת אנשים אחרים לא היו מעוניינים לכתוב בו (כמובן שחשוב מאוד לתת קרדיט ראוי ולתאר בכמה שורות קצרות את מקצועו של הכותב ואת הניסיון והרקע שלו בתחום).

5. אפילו בחירת הפונטים – יש לך חלק בחווית משתמש. פונט מיושן ולא קריא עשוי להבריח משתמשים מהאתר, בעוד שפונט מקצועי, אפילו חדשני ולא נפוץ במיוחד (כמו של אלף אלף אלף למשל) ישרת את המטרה ההפוכה.

המיקום של התוכן באתר

ברוב אתרי התוכן, התוכן עצמו נמצא בחלק העליון של האתר שלא דורש גלילה (Above the Fold), אך בחנויות וירטואליות ואתרים שהם גראפיים בעיקרם (לדוגמה, אתרי של גלריות או מעצבים גראפיים שהם ברובם תיק עבודות), קיימת בעיה והיא שרוצים קודם כל להמחיש לגולש את העסק או המוצרים אותו הוא מוכר מבחינה פיזית, ורק לאחר מכן ממקמים את הטקסט. במצב זה, נדרשת גלילה כדי לראות את כל הטקסט. מצב זה אינו אופטימאלי משתי סיבות :

1.הגולש אינו מקבל את התמונה הכללית על העסק או המוצר במבט ראשוני

2.לעיתים קרובות, הטקסט מיועד בראש ובראשונה לקידום בגוגל, כך שהוא נראה תלוש ולא קשור לאתר עצמו. למרות זאת, האינטרס שלנו הוא לשפר את חווית השימוש באתר ולהפוך את הטקסט לחלק אינטגראלי מהאתר.

על מנת להימנע ממצבים כאלו, ניתן להציב את הטקסט בצידי הדף או כפסקה קצרה בתחילתו עם קישור המפנה לחלק התחתון בעמוד או אפיל לדף נפרד. דבר אחד שממש לא רצוי לעשות הוא לשים את התוכן בתוך ריבוע עם פס נגלל, מכיוון שזוהי חווית שימוש נוראית שכבר לא מקובלת כיום.

אופציה נוספת ואלגנטית יותר במידת מה היא לכתוב פיסקה קצרה של שתיים שלוש שורות לצד כל תמונה מבלי להפריד בין התמונות לתוכן.

כל האופציות הללו מאפשרות ליצור חווית שימוש טובה יותר ועדיין להפוך את האתר לאטרקטיבי בעיני מנועי חיפוש.

מיקרו קופי

מיקרו קופי

מיקרו קופי הוא בעצם האוסף של כל הטקסטים הקצרים שמפוזרים באתר במקומות שונים – בין אם מדובר בטקסטים ליד אלמנטים שונים בטפסים, על הכפתורים עצמם, מתחת לכותרות גדולות, הטקסטים המרכיבים את הודעות השגיאה באתר וכו'. דוגמה קלאסית לכך היא הכנסת קוד ה – CVV של כרטיס האשראי  (המספר בין שלוש הספרות שנמצא בחלקו האחורי של הכרטיס), כאשר המיקרו קופי מסביר מה זה בדיוק או מקשר להסבר (אפשר גם בצירוף תמונה) שנפתח בשכבת על (על מנת שהמשתמש לא יצטרך לחזור ולמצוא את הטופס).

בעזרת המיקרו קופי, חווית השימוש באתר הופכת להרבה יותר קלה ואינטואיטיבית מכיוון שהמשתמש יודע בדיוק מה הוא אמור לעשות בכל רגע נתון ועקב כך נמנע התסכול הרב שמאפיין כל כך הרבה אתרים כיום.

מטרה נוספת של המיקרו קופי היא להרגיע את המשתמש ולחזק את האמון בינו לבין האתר. למה הכוונה? אם למשל המשתמש צריך למלא כתובת דואר אלקטרוני, נוכל לכתוב ליד הטופס כי אנחנו מתחייבים לא להעביר את הפרטים שלו לשום גורם צד שלישי ונשלח לו רק דברים חשובים בקשר לאתר, כך שלא נציק לו יותר מדי…

כאשר מדובר בשפה העברית, יש בשימוש במיקרו קופי אתגר לא קטן מכיוון שאתרים רבים נוטים להשתמש בשפה רשמית ולא מזמינה במיוחד במקום בשפה מדוברת. למשל, כמה פעמיים יצא לכם לראות את המשפט "הזינו את הדוא"ל שלכם?". יש עם המשפט הזה שתי בעיות צורמות :

1."הזינו" הוא צורת ציווי רשמית מאוד שמרחיקה את המשתמש מהאתר והופכת את הפנייה לרשמית מדי.

2.המילה דוא"ל לא תמיד ברורה, ואנחנו בדרך כלל לא משתמשים בה בשפת הדיבור.

אם היינו רוצים להפוך את המשפט הזה למיקרו קופי מוצלח – היינו כותבים משהו בסגנון "מהי כתובת הדואר האלקטרוני שלך?"

לסיכום, ישנו הבדל עצום בין מיקרו קופי ממוצע למיקרו קופי מצוין, ועם השקעה קטנה יחסית של זמן ואנרגיה, אפשר לחולל פלאים. אם אתם מרגישים שאתם צריכים תוכן מקצועי וברמה גבוהה, אך לכם את הידע או הזמן להוציא את זה אל הפועל, ניתן להיעזר בשירותים מקצועיים לכתיבת תוכן. הרבה בהצלחה!